רש"י על עבודה זרה ג׳ ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור עבודה זרה ג׳ ב:י״ד
14 אָמַר רַבִּי לֵוִי: כׇּל הַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה מַאֲכִילִין לוֹ גַּחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״. מָה טַעַם ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ״? מִשּׁוּם דְּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי.
פירוש רש"י על עבודה זרה ג׳ ב:י״ד
14 הפוסק מדברי תורה - מי שעוסק בתורה ופוסק על דברי שיחה בטלה:
15 מלוח - דברים לחלוחים ועיקר. ל"א הנכתב בלוחות:
16 חוט של חסד - נותן חינו בעיני הבריות: